הטוקבק כמקדם חשיפה

לפי ויקיפדיה העברית "טוקבק הוא מנגנון לתגובות הגולשים באינטרנט. מנגנון הטוקבק מופעל באתרי חדשות, באתרי בלוגים ובאתרים נוספים, והוא מאפשר לגולשים להגיב על הנאמר בדף מסוים, כך שהתגובות מופיעות בהמשכו של הדף. הטוקבק הוא אחד המאפיינים המובהקים של תרבות האינטרנט, והוא מביא לשיא את מימוש חופש הביטוי שמתקיים באינטרנט. הטוקבק משמש בדרך כלל להבעת דעתו של הגולש, אך לעתים הוא משמש גם להצבעה על טעויות עובדתיות או לשוניות שנפלו בכתבה המקורית".

יש לומר שעד לפני זמן לא רב, כך בדיוק התייחסתי אליו, רוב הזמן בעודי מנסה להתעלם ממנו ומחבר מרעיו, כי הם לא באמת מעניינים ברוב המקרים והחשיבות שלהם פחותה עוד יותר מן המכתבים למערכת של עיתון. למעשה מכתבים למערכת של עיתון מהווים מדד לעניין הציבור בתוכן המודפס בעוד שעל פי רוב, מהווים הטוקבקים מדד לרמת הטמטום הקולקטיבי של גולשי האינטרנט וקוראי הכתבות. מרבית האנשים פשוט לא מבינים שלהבדיל מבלוגרים (וגם לא תמיד), לכתבים לא ממש אכפת מדעתם של פשוטי העם על נושא הכתבה שלהם – כי הרי הכתבה מייצגת בדר"כ את המציאות כפי שהיא נקשפת מעיניו של מחבר הכתבה.

מעטים הם המקרים בהם אני טורח לקרוא טוקבקים מעבר למספר זניח של כותרות ואין בכלל מה לדבר על כמות הטוקבקים שלא מוסמנים ב-ל"ת שאני טורח לקרוא את תוכנן. נדיר עוד יותר לראות אותי מגיב לכתבה או מאמר מערכת, אלא אם כן מדובר בתיקון של פרט טכני או היסטורי, וגם במקרה הזה, סביר להניח שאבחר לשלוח מייל לכתב או לעורך של המדור ושם אציע את התיקון שלי ותו לא. אם אני מסכים עם הכתוב, אז אין לי סיבה להגיב ולכתוב את הברור מאליו, ואם אינני מסכים, ברוב המקרים לא אכתוב במטרה שלא לייצר ריבים מיותרים, במקרים נדירים יותר אכתוב מאמר תגובה משלי.

למרות כל הנ"ל, לקיומם של הטוקבקים (להבדיק מתוכנם) ישנה מטרה הרבה פחות נאורה ומתחסדת מלהעניק את הזכות להביע דעה לכל אחד שבמקרה קיבל אינטרנט תחת ידיו.
מטרה זאת, כמו כל דבר בסופו של דבר היא מטרה כספית נטו. כתבות ומאמרים בנושאים אקטואליים ו/או שנויים במחלוקת או עומדים בליבו של שיח ציבורי ער הם בראש וראשונה מוקדים לעלייה לרגל של גולשים רבים ומזה כמובן נובעת העובדה שהם זוכים לחשיפה רבה יותר, וכך גם לכמות גדולה מן הממוצע של טוקבקים. היות ומרבית אתרי האקטואליה עושים את רווחיהם בין היתר (אם לא בעיקר) מבאנרים ופרסומות, ככל שחשיפת העמוד תהיה גבוהה יותר – כך הרווח יהיה רב יותר.

ופה הטוקבקים סוף סוף נכנסים לתמונה הגדולה. הרי בדר"כ לא נחזור ונקרא שוב ושוב ושוב את אותה הכתבה שכבר קראנו. אבל במידה ויש דיון ער וסוער בטוקבקים, קיים סיכוי גדול יותר שנשוב כדי לראות לאן הוא מתפתח או סתם במטרה לראות אם מישהו הגיב לטוקבק שלנו או האם הטוקבק ששלחנו אתמול פורסם בסופו של דבר. כל ריפרש שכזה, וכל חזרה לכתבה בשביל הטוקבקים, משמעה עוד חשיפה של הפרסומות בעמוד.

שאף-על-פי שבעת פרסום הטוקבק אנחנו מסכימים שהתוכן שלו הוא על אחריותינו בלבד ואילו האתר מצדו שומר לעצמו את הזכות שלא לפרסם את פרי מוחינו הקודח, הנזק שעלול להגרם לאתר בעקבות הטוקבקים לכתבות הוא רב יותר מהתועלת במתן חופש הביטוי לכל דיכפין. נראה שאחת הסיבות שהטוקבקים עוד קיימים, היא הפוטנציאל הכספי הענק הגלום בתוכם, גם אחרי שמזמן כבר ברור שהדרך הכי טובה לגדל את הטוקבקיסט הישראלי הממוצע היא למנוע ממנו את הגישה לכפתור ה-"שלח".