Google Block - שירות חדש

לפני כ-10 חודשים כתבתי מאמר מגירה קצרצר בעקבות שינוי שחל בי, או יותר נכון ביחס שלי כלפי גוגל - מיוזמה ברוכה ועוזרת למונופול אכזרי בעל נטיות אימפריליסטיות מובהקות. באותם הימים עוד הייתי בצבא, ולכן קיים לכך גם האזכור במאמר. האמת שלא חשבתי לפרסם את המאמר הזה, כי הוא לא נראה לי רציני במיוחד, גם נוכח כל הסרטונים האלה של EPIC 2014 ו-The Master Plan, אבל היום, לאחר שנתקלתי בפוסט של יהונתן קלינגר, נוכחתי לדעת שהמאמר שלי, לא רק שאינו ילדותי, הוא גם רלוונטי יותר מתמיד גם היום.

החלטתי לפיכך לפרסם אותו במסגרת הבלוג הזה, אולי לשם שינוי תהיה בי קצת שמחה לעיד, שיהונתן קלינגר - אחד הבלוגרים היותר חשובים בישראל, שחושב ומפרסם דברים חצי שנה לפני שהם קורים ומקדים לרוב את זמנו - הפעם אני הקדמתי אפילו אותו. אז חסל הקדמות, הנה המאמר:

לעניות דעתי, לבטח, לא רחוק היום שבו חברת גוגל תשיק מוצר חדש שיהווה מערכת משלימה לתוכנת החיפוש המעולה והיעילה ביותר שהיא שקדה על פיתוחה מאז הקמתה.
מאז ומתמיד טענתי ואמשיך לטעון כי לא ניתן להשיג אפילו צל של אשלייה לגבי אנונימיות בעידן האינטרנט. כל ביט מידע שנחשף לחלל הרשת, מתועד בשרת כלשהו, בין אם זה באינדקס או ב-cache של גוגל או בשרתים של חברות הפרסום שאוספות כל חלקיק של אינפורמציה אודות אלה הנחשפים למרכולתם.
פתגם ישן טוען כי "על טעויות – משלמים". יש לי תחושת בטן, שקרוב אותו היום, שבו בעלי המידע יאמצו פתגם זה לשימושם כהנחת עבודה שוטפת.

קצת פן אישי, בעברי, הייתי חובב נלהב של משחקי תפקידים, וכמו רבים אחרים, הצעתי את עצמי למשחק באתר הגילדה של האגודה הישראלית למשחקי תפקידים. כמה שנים טובות הספיקו לחלוף מאז, ולפיכך היה זה הגיוני שעצם רישומי באתר נדחק אל אחורי מאגר הזכרון שבראשי, או במילים אחרות, ברח לי מהראש.
כחייל המבצע תפקיד עורפי, ואינו חש זיקה מיוחדת לשילוב כל חיי עם הצבא, החלטתי לאמץ לעצמי מספר סלולרי שני במטרה ברורה להפריד בין זמני בצבא לבין עולמי הפרטי. בצבא מכירים מספר טלפון אחד שלי, ואילו החברים מכירים מספר אחר לגמריי.
מסתבר שמישהו מהצבא רצה להשיג אותי די בדחיפות היום, וכאשר לא הצליח לתפוס אותי במספר שהוא מכיר, החליט הבחור רב התעוזה להריץ חיפוש עליי בגוגל, אולי יעלה בחכתו איזה פריט מידע עסיסי שבאמצעותו יוכל ליצור איתי קשר בעניין פעוט וכך לא משמעותי שלמרבה הצער, היה בעל חשיבות עליונה לאותו החייל. עד לרמה של להתקשר אליי בעת הסייאסטה של שבת אחר הצהריים.

זה די מפחיד אותי, שעם כל הניסיון שלי לא לתת לצבא אפשרות להכנס לתוך עולמי שמחוצה לו, טעות תמימה שעשיתי לפני כמה שנים, חזרה אליי כמו בומרנג ששוגר ע"י יליד אוסטרלי מוצלח.
אני משוכנע שסיפורים כמו זה אינם נדירים ויכולים לקרות לכל אחד ואחת מאיתנו. יותר מזה, אני גם בטוח לגמרי שבגוגל יודעים את זה, ולא אופתע אם הם יביאו אותה בפתרון יצירתי בדמות סוג של אופיום להמונים, או אם לקרוא לדברים כלשונם, מעטה דמיוני של אנונימיות הניצבת על כרעי תרנגולת זקנה.
אם פעם בשביל למצוא מידע, היית צריך או לעבוד מאוד קשה, או לשלם למישהו שיעשה את העבודה הקשה בשבילך, הרי שכיום, במאה ה-21 שבה אנו חיים, עלול כל אחד מאיתנו להתעורר בוקר אחד אל מציאות שבה הוא ידרש לשלם בעבור הפרטיות שלו, בעבור הסתרה של פרטיו האישיים מעיניהם הבוחנות של כל שאר העולם המקוון.
החלק העצוב ביותר בסיפור, הוא שאני, ועוד רבים אחרי יהיו מוכנים לשלם, וכנראה גם כל סכום שידרש מאיתנו, בעבור המותרות של העולם המודרני, אותה אנונימיות קסומה, שהלכה למעשה איננה עוד ניתנת להשגה.